האם ישנה סיבה להתייחסות נפרדת לנושא השירה בציבור בקרב המבוגרים בינינו? לכאורה לא.
שירה בציבור, אין לה גיל והיא חוצת מגזרים וכרונולוגיה. למרות זאת, לכל דור ישנה המוזיקה שלו.
הטעם המוזיקלי שלנו מתהווה באיזור העשור השני לחיינו והוא אשר ילווה אותנו במשך כל ימינו.
נכון הוא הדבר שרבים מן הצעירים מתחברים אל השורשים ואל שירי הדור הוותיק וטוב שכך.
הם באים מוכנים לערבי השירה בציבור כדרוכים "אלי קרב". בקיאים בתכנים הנוסטלגיים.
בזאת הם מפגינים "תאימות לאחור" או אולי אפילו "טעימות לאחור".
לבני הדור השלישי ישנו טעם מוזיקלי מגובש דיו. באמתחתם רפרטואר מוזיקלי עשיר הניזון מרצף שנותיהם.
הם באים בהמוניהם לערבי השירה בציבור כדי להיזכר בשירים המזכירים להם מקומות עברו, אנשים ואירועים.
חשיבות השירה "ביחד" חשובה להם יותר מן האינדיוידואליות שבשירה היחידנית.
כפי שהנפש אינה מזדקנת, כך גם מיטב שירתנו הוותיקה.
מנערים את האבק מן השירים הישנים ומגלים זהב טהור שאיננו מאבד מערכו.
שירה בציבור לבני הדור השלישי. מסע אל אוצרות תרבות. ממש כאן, מתחת לאפנו.
אנו תופסים את פעילות השירה בציבור כאטרקציה בידורית השייכת לפעילויות הפנאי ומתאימה לשיבוץ באירועים חגיגיים ומשמחים. יש בכך מן הצדק…
עבור חלק מאתנו, אירוע שירה בציבור הוא סוג של אטרקציה. מסוג הפעילויות שנתקלים בהן באירועים מיוחדים: ימי הולדת, חגי ישראל, …
ביום הכי טעון בלוח השנה הישראלי אנו נוהגים להתקבץ ולהתייחד עם זיכרון חללינו, החיילים, השוטרים והאזרחים נפגעי מערכות ישראל, הטרור…
אנחנו שרים הכל: כל דבר שזז או מתנגן בקונפיגורציה כלשהי נבלע אל קרבנו ברעבתנות. אין חוק המגדיר מה מותר ומה…
כל אירוע שירה בציבור הינו אירוע רב שירים. המנחה הוא אשר קובע, לרוב, את סדר השירים ומדלג משיר לשיר בצורה…
במהלך שנות פעילותי בתחום השירה בציבור אני בא במגע עם אוכלוסיות רבות ומגוונות: נוער, בוגרים מכל הגילאים, נורמטיביים, בעלי צרכים…