עבור חלק מאתנו, אירוע שירה בציבור הוא סוג של אטרקציה. מסוג הפעילויות שנתקלים בהן באירועים מיוחדים: ימי הולדת, חגי ישראל, כינוסים המוניים… אך לא כולנו מסתפקים בתדירות זו של ערבי השירה. הדחף התמידי לשיר כחלק מפעילות חברתית בנוסף לתשוקה הבוערת לזמר העברי גורמים לנו לתור אחר הזדמנויות נוספות להתכנסויות מוזיקליות מסוג זה.
אפשרות אחת היא לסרוק את דפי האינטרנט במטרה למצוא פעילות שירה בציבור הקרובה למקום מגורינו. בדרך זו ניתנת לנו האפשרות להיחשף למנחי שירה בציבור רבים ולהתוודע לייחודיותו של כל אחד מהם. החיסרון הגדול הוא שהרבה מן הערבים הללו חסרי קונספט ייחודי ואנו עלולים למצוא את עצמנו שרים שוב ושוב את אותם השירים בכל פעם.
אלה שאינם מסתפקים באקראיות התכנים המוזיקליים מצטרפים לחוג שירה בציבור. זה עשוי להיות מפגש ביתי של כמה עשרות חובבי זמר או, לחילופין, מפגש גדול יותר במרכז קהילתי, מתנ"ס או אולם הופעות. ההתכנסות היא בתדירות קבועה (על בסיס חודשי או שבועי) ותכני הערב מנוהלים מתוך ראיה כוללת של רצף המפגשים. כל ערב שירה "מתמחה" בנושא ייחודי ובו אנו מעמיקים. זוהי הזדמנות נהדרת לגלות רבדים חדשים בזמר העברי ולהרחיב את ידיעותינו אודות תולדות הזמר והנפשות הפועלות בו. חשיפה מגמתית לתכנים שונים בכל פעם מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי שלנו להשתעמם ולאבד עניין. בל נשכח גם שהמפגשים הללו הם בעלי אופי חברתי מובהק, בילוי משותף של אנשים שאוהבים לשיר, כמונו בדיוק. אז מתי קבענו?
אנו תופסים את פעילות השירה בציבור כאטרקציה בידורית השייכת לפעילויות הפנאי ומתאימה לשיבוץ באירועים חגיגיים ומשמחים. יש בכך מן הצדק…
ביום הכי טעון בלוח השנה הישראלי אנו נוהגים להתקבץ ולהתייחד עם זיכרון חללינו, החיילים, השוטרים והאזרחים נפגעי מערכות ישראל, הטרור…
אנחנו שרים הכל: כל דבר שזז או מתנגן בקונפיגורציה כלשהי נבלע אל קרבנו ברעבתנות. אין חוק המגדיר מה מותר ומה…
כל אירוע שירה בציבור הינו אירוע רב שירים. המנחה הוא אשר קובע, לרוב, את סדר השירים ומדלג משיר לשיר בצורה…
במהלך שנות פעילותי בתחום השירה בציבור אני בא במגע עם אוכלוסיות רבות ומגוונות: נוער, בוגרים מכל הגילאים, נורמטיביים, בעלי צרכים…
שוק השירה בציבור המתחדשת רווי בנותני שרות: זמרי שירה בציבור, כוהני זמר, מנחים מדופלמים ועוד. התיאורים אשר אלה מעניקים לעצמם…